<h1>סמ"ק סימן פ"א ליקוטין ממהר"ם מרוטנבורג</h1>
<h2>דף טו.</h2>
הרמז"ל למד מפי רבינו הרב רבי יהודה הכהן אדם שנהג איסור בדבר היתר מחמת חומרא ויודע שהוא מותר אם אינו תלמיד חכם אינו רשאי להתיר בפניו, ואם נאנס מלקיים צריך שלשה הדיוטות להתיר. אבל אם נהג איסור מחמת טעות שסבור שהוא אסור והוא מותר מתירין אפילו בפניו.
<h2>דף כב:</h2>
רבינו חננאל פסק בספר חפץ שעשה שאפילו אדם שנשבע בנקיטת חפץ שיש לו התרה לדבר מצוה.
<h2>דף עט.</h2>
לענות במסורת שנים בתרי לישני בפרשת נדרים לענות נפש, ואידך על מחלת בשיר לענות. מכאן פסק הרמז"ל אשה שנדרה שלא לילך במחול או שלא לשורר או שלא לשמוע קול שיר שבעלה מפר לה לפי שהבעל מפר נדרי עינוי נפש, וזה קרוי עינוי נפש, כדאיתא בפרק קמא דמועד קטן (דף ט') אשה עושה תכשיטה בחול המועד אמר ליה כגון מאן אמר ליה כגון אמך, אמר ליה האלקים כגון אימא דאימך היינו דאמרי אינשי אפילו סבתא בת שתין שנין לקל טבלא רהטא, וכל שכן אם נדרה שלא להתקשט בבגדי צבעונין.
<h2>דף פא:</h2>
הרמז"ל למד מפי רבינו הרב רבי יהודה הכהן אדם שנהג איסור בדבר היתר מחמת חומרא ויודע שהוא מותר אם אינו תלמיד חכם אינו רשאי להתיר בפניו, ואם נאנס מלקיים צריך שלשה הדיוטות להתיר. אבל אם נהג איסור מחמת טעות שסבור שהוא אסור והוא מותר מתירין אפילו בפניו.
